גזר דין בתיק ת"פ 41680-03-13

בעניינו של נאשם 1

טרם שמיעת ראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הודה נאשם 1 [הנאשם] בשני אישומים כמתואר בכתב האישום כדלקמן: באישום הראשון , הרלבנטי לו ולאחיו, נאשם 2, (שמשפטו תלוי ועומד ונקבע לשמיעת ראיות), הורשע הנאשם בעבירות שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [החוק], תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382 (א) + 380 + 29 לחוק ו קשר לפשע, לפי סעיף 499 + 402 (ב) לחוק ו באישום השני הורשע הנאשם בעבירות שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) + 29 ו קשר לפשע, לפי סעיף 499 + 402 (ב) לחוק.

הסדר הטיעון כולל מסגרת ענישה ולפיה מוסכם שהמאשימה תטען לעונש של 6 שנות מאסר בפועל וההגנה תטען ל- 4 שנות מאסר בפועל. בנוסף, יוטלו על הנאשם מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים לפי שיקול דעת בימ"ש כאשר ההגנה רשאית לטעון כי בנסיבות, אין מקום להטיל קנס ו/או פיצוי.

עובדות כתב האישום

עפ"י האישום הראשון, עובר ל- 8.3.13 שעה 20:40 קשרו הנאשם ונאשם 2 [הנאשמים] קשר לשדוד שליח "דומינוס פיצה" סניף קריית ביאליק. לצורך כך התקשרו הנאשמים מהטלפון הנייד של הנאשם לדומינוס פיצה והזמינו פיצות ושתיה לרחוב בן עמי 19 בקרית אתא [הבניין] תוך שהם נותנים מספר טלפון פיקטיבי. לאחר שהתקשרו מספר פעמים כדי לזרז את המשלוח ומסרו גם מספר הטלפון הנייד שברשותם, ניגשו הנאשמים לבניין והמתינו לשליח.

שליח "דומינוס פיצה", ל.ב. [המתלונן], הגיע לבניין והתקשר לטלפון הנייד שמסרו הנאשמים, כדי לבקש מהמזמין לצאת לקראתו. נאשם 2 שוחח עם המתלונן בטלפון הנייד וביקש ממנו להיכנס לבניין. לאחר שהמתלונן נכנס לבניין עם הפיצות יצא הנאשם ממקום מחבואו, כשהוא רעול פנים וחמוש באלה ובסכין, באומרו למתלונן: "זה שוד תביא את הפאוץ' והכסף". בפחדו, מסר המתלונן לנאשם את הפאוץ' שלו ובו כ- 70 ש"ח והסביר שמכיוון שמדובר בתחילת משמרת, אין לו כסף רב. הנאשם החל לערוך חיפוש בכיסיו של המתלונן ומשלא מצא דבר, היכה את המתלונן בפניו באמצעות האלה, כשבידו השנייה הוא אוחז בסכין, בכוונה להפחיד את המתלונן ולמנוע התנגדותו לגניבה. אחר ביקש מהמתלונן שימסור לו את מכשיר הפלאפון שלו. המתלונן הוציא את הפלאפון שלו מכיסו ומשהנאשם ראה כי מדובר בפלאפון ישן, אמר למתלונן: "איפה הטלפון השני שלך? אם אמצא עליך עוד טלפון אני אהרוג אותך", בכוונה להפחידו. בהמשך לקח הנאשם את הפיצות ושני הנאשמים נמלטו מהמקום כשברשותם הפאוץ' של המתלונן ובתוכו כ- 70 ש"ח.

כתוצאה ממעשי הנאשם/הנאשמים נגרמה למתלונן המטומה סביב עין שמאל.

עפ"י האישום השני עובר ל- 2.3.13 בשעה 01:00 קשר הנאשם עם אחר, שזהותו איננה ידועה [האחר], לשדוד שליח "דומינוס פיצה" סניף קריית ביאליק. במועד זה בסמוך לשעה 01:00, התקשר הנאשם מהטלפון הנייד שלו ל"דומינוס פיצה" והזמין פיצות ושתיה לרחוב בן עמי 25 בקרית אתא [הבניין], תוך שהוא נותן מספר טלפון פיקטיבי. הנאשם והאחר ניגשו לבניין והמתינו שם לשליח הפיצה.

כעבור זמן מה הגיע שליח "דומינוס פיצה" ט. צ. [המתלונן השני] לבניין וחיפש את מזמין הפיצות. הנאשם והאחר ניגשו למתלונן השני, כשהם רעולי פנים ומצויידים באלה, מצ'טה ובקבוק זכוכית שבור ואחד מהם אמר למתלונן השני: "אני אזיין אותך תביא את הכסף", במטרה להפחידו. בפחדו מהם, מסר להם המתלונן השני את הפאוץ' שלו שבתוכו היה כ- 1,000 ש"ח במזומן, תלושי כרטיסי אשראי של לקוחות ומסמכי רישיון של האופנוע שלו.

בהמשך, מתוך כוונה להפחידו, למנוע התנגדותו ולהשיג את הדבר הנגנב, התקרבו הנאשם והאחר למתלונן השני ואחד מהם הצמיד אותו לקיר ואמר לו: "איפה השטרות". המתלונן השני השיב כי הכל בתוך הפאוץ' ואז הנאשם והאחר נמלטו מהמקום, לא לפני שאמרו למתלונן השני "תזדיין מפה".

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש על פי הרף הגבוה. הוא הדגיש את חומרת המעשים, היותם מתוכננים, בצוותא, תוך שימוש בכלי נשק וכמתואר באישום הראשון, גם תוך שימוש באלימות. עוד הדגיש היות מעשי השוד כנגד קרבנות זמינים, שליחי פיצה, שהינם בד"כ אנשים צעירים (מרביתם תלמידים וסטודנטים), המבקשים להתפרנס בדרך זו.

הוא הפנה לפסיקה, בין השאר לפס"ד שניתן על ידי לפני ימים ספורים, בת.פ 44670-03-13 מדינת ישראל נ' אפרת (ניתן ביום 10.6.13) [אפרת].

ב"כ המאשימה הצביע על עברו הפלילי של הנאשם וביקש להטיל עליו 6 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשני המתלוננים.

הסנגור ביקש להטיל על הנאשם עונש לפי הרף הנמוך בהסדר ולחלופין, עונש כפי שהוטל בעניין אפרת. הסנגור ציין כי העובדות לפיהן הורשע אפרת, לרבות העובדה שנהג ללא רישיון נהיגה, חמורות יותר ולחלופין, לא פחות חמורות, מהעובדות בכתב האישום הנדון. כמו כן לאפרת היה עבר פלילי מכביד יותר.

ב"כ הנאשם ביקש ליתן בגזה"ד ביטוי לחרטה ולהודאת הנאשם. כמו כן טען כי העבירות בוצעו תחת השפעת אלכוהול. כיום, במעצר, הנאשם אינו שותה ואישיותו שונה לחלוטין, מזו המושפעת מאלכוהול.

הוא בקש שביהמ"ש ימליץ על שילובו של הנאשם בטיפול גמילה מאלכוהול ושיקום במסגרת כלא חרמון, שכן מדובר בבחור צעיר, שהיה בן 21.5 בעת ביצוע העבירה והוא מבקש לשנות דרכו ולשקם את חייו.

הנאשם ב"דברו האחרון" הביע צער וביקש סליחה מהמתלוננים. לדבריו במעצר למד הרבה דברים, הוא משמש כתומך ואף הציל עציר ממוות והוא מתחרט על מעשיו.

דיון